איי אי ג'י ישראל חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' לוטה ואח'

החלטה

התובעים הגישו תביעה בגדרה עותרים הם לחייב את הנתבעים בעילת שיבוב סכומים ששילמה התובעת 1 לתובע מס' 2 על פי פוליסת ביטוח מקיף שהוצאה לרכבו; ואילו התובע 2 תובע סך 897 ₪, בגין הפסד פרמיה, והכל עקב תאונה מיום 6.10.10 בה היו מעורבים רכבי התובע 2 והנתבע 1.

התובעים טוענים כי קיים מעשה בית דין, וזאת בהתאם לפסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב-יפו מיום 30.10.11 בתיק 46061-03-11 בו נדחתה תביעתו של הנתבע 1 ונקבע כי הוא אחראי לתאונה, ועל כן יש לקבל את התביעה.

"מעשה בית דין" הוא כלל שנועד לחסום התדיינות נוספת בין בעלי הדין בעניינים שכבר נדונו והוכרעו קודם לכן על ידי בית המשפט. כללי מעשה בית דין מושתתים על עקרון סופיות הדיון, וחשיבותם בהבטחת יציבות משפטית וכלכלית; הענקת בטחון לבעל דין אשר זכויותיו וחובותיו הוכרעו סופית על-ידי בית-משפט מוסמך; שחרור מן הנטל לשמור על ראיות לאחר מתן פסק-הדין במשפט הראשון; מניעת פסקי דין סותרים; וחסכון דיוני (ראו: ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"מ כב(2) 561).

התורה של מעשה בית דין קובעת, כי "משנתן בית משפט מוסמך פסק דין סופי בהתדיינות כלשהי, מקים פסק הדין מחסום דיוני לפני בעלי הדין, המונע כל התדיינות נוספת ביניהם בנושא או בשאלה שהוכרעו בפסק הדין. כל עוד לא בוטל פסק הדין, בין על ידי ערכאת ערעור ובין על ידי בית המשפט שנתנו, מחייב פסק הדין את הצדדים לו ביחס לכל קביעה עובדתית או משפטית הכלולה בו, ואין איש מהם יכול להעלות, במסגרת התדיינות אחרת כלשהי ביניהם, טענה העומדת בסתירה לקביעה זו" (ראו: נינה זלצמן מעשה בית דין בהליך האזרחי (תל אביב, 1991) בעמוד 4).

לעיקרון מעשה בית דין ישנם שני היבטים: "השתק עילה" ו"השתק פלוגתא".

השתק עילה מקים מחסום דיוני מפני תביעה נוספת באותה עילה, כאשר התביעה נדונה לגופה והוכרעה על-ידי בית-משפט מוסמך. כלומר, שאין להיזקק לתביעה נוספת בין אותם צדדים או חליפיהם, כאשר זו מבוססת על עילה זהה.

השתק פלוגתא מקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בעניין מחלוקת מסוימת, עובדתית או משפטית, שכבר נדונה בין בעלי הדין בהתדיינות הקודמת וזאת בהתקיים ארבעה תנאים מצטברים:

הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.

בין הצדדים התקיים דיון באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלת טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.

ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא שלבית המשפט באותה פלוגתא בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל מממצא הנובע מהעדר הוכחה.

ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.

(ראו, לדוגמא: ע"א 246/66, 247/66 קלוז'נר נ' שמעוני, לעיל, ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד(1) 642).

עוד נקבע בהלכה הפסוקה כי פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות עשוי להקים הן השתק פלוגתא והן השתק עילה וזאת על אף שבית המשפט אינו קשור בסדרי הדין והראיות הנהוגים ועל אף היותו מוגבל בסכום התביעה, והכל בנסיבות העניין. (ראו: רע"א 1958/06 סויסה נ' צ'מפיון מוטורס, רע"א 1170/08 עירית חולון נ' הדר חברה לביטוח בע"מ ואח').

כעת אבחן את התקיימות ארבעת התנאים במקרה הנדון.

הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אותה פלוגתא על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.

הפלוגתא הינה שאלת האחריות לתאונה נשוא התביעה. מטבע הדברים, מאחר ובשתי התביעות מדובר באותה התאונה אין ספק כי עובדות המקרה והסוגיות המשפטיות זהות. משכך התנאי הראשון מתקיים.

לצד שנגדו מועלת טענת השתק בהתדיינות השנייה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא.

בדיון שהתקיים בבית המשפט לתביעות קטנות, בעלי הדין היו התובע 2 והנתבע 1 בעוד המבטחות, התובעת 1 והנתבעת 2 לא היו צד להליך. אף שחברות הביטוח לא היו צד להליך הרי שהיחסים בין מבטח לבין מבוטח הוכרו זה מכבר כבעלי קרבה משפטית (ראו: ת"א (ב"ש) 317/82 מגדלי פרחים לכיש נ' ישר פס"מ תשמ"ז (ב) 43).

מקום שהנתבע נטל חלק בהתדיינות הראשונה, וניתן לו יומו בבית המשפט ע"י כך שניתנה לו זכות להעלות טענותיו ולהביא ראיותיו וכאשר המבטחת באה בנעלי התובע, מכח זכות התחלוף לפי סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח התשמ"א-1981 ומכח הקרבה המשפטית בין המבטח למבוטח, אזי, קרבה זו מספיקה היא על מנת ליצור מעשה בית דין בין המבטחת לבין הנתבע, בכפוף להתקיימות יתר התנאים הדרושים להשתק פלוגתא (השוו: תא"מ 27198-10-12 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' פדידה).